הקדוש ברוך הוא קורא לאברהם אבינו 'אוהבי' – כי אברהם הכיר מעצמו את ה'.

אברהם אבינו נולד לאביו תרח שהיה עובד עבודה זרה, ובשעת הלידה לא היתה לו בתכונת נפשו אהבת ה', ואברהם נתייגע יגיעה עצומה להשיג ולהכיר את הבורא.

לעומת זאת, יצחק אבינו בלידתו כבר 'נחה עליו רוח ה", כי אביו אברהם, בלידתו נטע בתוך נפשו אהבת השם יתברך, ובבחינה זאת יש חשיבות לאברהם אבינו יותר, כי הוא נתייגע מעצמו.

וזה רמוז בפסוק שלפנינו 'וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק', שלמרות שתולדותיו של יצחק חשובים כתולדותיו של אברהם ואולי יותר, מכל מקום עלינו לזכור ש'אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק', שליצחק היתה כבר הכנה מוקדמת של השפעת אביו אברהם בנפשו, מה שאין כן אברהם, נתייגע מעצמו להכיר את בוראו.

ומוסיף רבינו האור החיים הקדוש, לבאר על פי זה מה שאומר הנביא ישעיה 'וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי', ומדוע זכה אברהם לביטוי זה של 'אוהבי'?

והתשובה היא, שאברהם נתעצם באהבת ה' 'מעצמו' קודם שהקדוש ברוך הוא הראה לו אהבה, ולכן נקרא 'אוהבי', שזה אהבה עצמית בלא סימני אהבה קודמים מהקדוש ברוך הוא אליו, ובלי חינוך והכנה נפשית מאביו לאהבת ה'.

וזה לשון קודשו של רבינו הקדוש: 'אברהם, אביו עובד עבודה זרה היה, והוא נתעצם להשיג בוראו ומעלת אברהם נשגבה, ולזה נקרא אברהם 'אוהבו יתברך', פירוש, הוא קדם להיות אוהב לקונו קודם שיאיר ה' אליו אהבתו בו, הוא רדף אחריו בהתעצמות נפלא, מה שאין כן יצחק, כי בנה בו אברהם בנין אהבת הטוב, וכשפקח עינו בעולם כבר נחה עליו רוח ה'. עד כאן לשון קודשו.

ובפרשת וארא כתב רבינו הקדוש, וזה לשון קודשו: 'אברהם דבק בה' קודם שיוכר אצלו מידותיו יתברך והנהגתו, וכבר כתבתי כי לאברהם למנה שיקראו לו אוהבו של מקום, פירוש, אהבת האמת אהבת הטוב, כי הגם שעדיין לא הכיר ממנו אלא הנסיונות הגדולות, אף על פי כן דבק בה' ואהבו'. עד כאן לשון קודשו.

ומרן החיד"א מביא בכמה מקומות מה ששמע מפיו של רבינו הקדוש, שהקשה על פסוק זה, שלכאורה היה צריך להיות כתוב 'אברהם אהובי' שהקדוש ברוך הוא אוהב את אברהם???

ותירץ רבינו הקדוש תירוץ מבהיל, שהקדוש ברוך הוא אומר, שהוא שמח. הקדוש ברוך הוא קורא לאברהם 'אוהבי' – כי הכיר מעצמו את ה', ומשתבח יותר על מה שאברהם אוהב אותו, יותר ממה שהוא אוהב את אברהם. נמצינו למדים, שהקדוש ברוך הוא שמח שיש לו אוהבים וידידים כמו אברהם אבינו. עד כאן דבריו הנפלאים.

ולא לחינם, מכנה רבינו הקדוש את אברהם אבינו בביטוי 'ידיד השם יתברך'.

[אור החיים תולדות פרק כה פסוק יט;  וארא פרק ו פסוק ג; ברית עולם לחיד"א (הגהות על ספר חסידים) סימן קטו; חסדי אבות פרק ו; נחל שורק הפטרת לך; חומת אנך ישעיה מא; פתח עינים חולין פט א]